בשר מתורבת
חקלאות תאית הספר 2021

תוכן עניינים

היכרות עם חקלאות תאית

למה זה חשוב ?

חקלאות תאית מאפשרת לייצר בדיוק אותם מוצרי מזון רק ללא כל הבעיות העצומות של התעשיות המסורתיות.
בעיות כגון – סבלם של בעלי החיים, זיהום סביבתי חמור, תחלואה וכו…
כיום תעשיית הבשר יכולה לעמוד בדרישות השוק, אך בעתיד כתוצאה מגידול באוכלוסייה, הביקוש לבשר לא יהיה אותו סיפור. 

משוערך שבשנת 2050 יתהלכו על כדור הארץ בין 9 ל- 11 מיליארד בני אדם והדרישות לבשר יהיו בשיא כול הזמנים (השערה היא מעל 100 מיליארד חיות )
אף על פי שכמות הטבעונים בעולם עולה, אנו לומדים שהדרישה הגלובלית לבשר ומוצרים מן החי נמצאת במגמת עלייה גם כן, מרבית האנושות עדיין אינה מוכנה לשנות את הרגלי התזונה שלה ולעבור לתזונה מבוססת מהצומח.
במקום לנסות להאיץ ולשכנע את האנושות לעבור לתזונה מהצומח, חקלאות תאית נותנת להם את האופציה לצרוך אותם מוצרים, רק ללא כל ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות ההרסניות שלהם.
הסיבה הנוספת היא השטחים חקלאים ובזבוז מקורות האנרגיה האדירים לעיבוד תעשייה זו.

כמות המשאבים ליצור סטייק בקר אחד של 230 גרם :
1) 1.6 קילו מזון .

2) כמות אנרגיה המספיקה להטעין לפטופ ממוצע אחד 60 פעם.

3) 3515 ליטרים של מים.

4)שחרור של 4.5 קילו פחמן דו חמצני לאוויר השווה לשני ליטרים של דלק.

וזהו רק סטייק אחד בלבד של בקר! לא פרה שלמה.

לתעשייה זו תביעת אצבע סביבתית עצומה:
 25% משטחי כדור הארץ הם לטובת שטחים חקלאים
 70% משטחי האדמה הם לצורכי חקלאות
 30% מצריכת כול המים המתוקים
 18% מפליטת גזי החממה, שהם יותר מפליטת גזי החממה של תעשיית הרכב שעומדת על 12%.

היכרות עם חקלאות תאית

למה זה חשוב ?

בשר מתורבת / חקלאות תאית מאפשרת לייצר בדיוק אותם מוצרי מזון רק ללא כל הבעיות העצומות של התעשיות המסורתיות.
בעיות כגון – סבלם של בעלי החיים, זיהום סביבתי חמור, תחלואה וכו'…
כיום, תעשיית הבשר יכולה לעמוד בדרישות השוק, אך בעתיד כתוצאה מגידול באוכלוסייה, הביקוש לבשר לא יהיה אותו סיפור. 

משוערך כי בשנת 2050 יתהלכו על כדור הארץ בין 9 ל- 11 מיליארד בני אדם והדרישות לבשר יהיו בשיא כל הזמנים (ההשערה היא מעל 100 מיליארד חיות )
אף על פי שכמות הטבעונים בעולם עולה, אנו למדים שהדרישה הגלובלית לבשר ומוצרים מן החי נמצאת במגמת עלייה גם כן, מרבית האנושות עדיין אינה מוכנה לשנות את הרגלי התזונה שלה ולעבור לתזונה מבוססת מהצומח.
במקום לנסות להאיץ ולשכנע את האנושות לעבור לתזונה מהצומח, בשר מתורבת / חקלאות תאית נותנת להם את האופציה לצרוך את אותם המוצרים, מבלי כל ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות ההרסניות שלהם.
סיבה הנוספת היא, השטחים החקלאים ובזבוז מקורות האנרגיה האדירים לעיבוד תעשייה זו.

כמות המשאבים ליצור סטייק בקר אחד של 230 גרם :
1) 1.6 קילו מזון .

2) כמות אנרגיה המספיקה להטעין לפטופ ממוצע אחד 60 פעם.

3) 3515 ליטרים של מים.

4)שחרור של 4.5 קילו פחמן דו חמצני לאוויר השווה לשני ליטרים של דלק.

וזהו רק סטייק אחד בלבד של בקר! לא פרה שלמה.

לתעשייה זו תביעת רגל אקולוגית עצומה:
 25% משטחי כדור הארץ הם לטובת שטחים חקלאים
 70% משטחי האדמה הם לצורכי חקלאות
 30% מצריכת כול המים המתוקים
 18% מפליטת גזי החממה, שהם יותר מפליטת גזי החממה של תעשיית הרכב שעומדת על 12%

התא הוא יחידת החיים הבסיסית, גופינו בנוי ממיליארדי תאים שונים.

לכל התאים יש פונקציות מסוימות אשר מיוחדות להם.

 ישנו מגוון רחב של תאים – תאי מוח , תאי שריר, תאי עור וכו'…

אז מאיפה כל התאים השונים הללו מגיעים?

ישנו בגוף מנגון חלוקת תאים אשר נקרא מיטוזה.

מיטוזה היא ההגדרה של תהליך חלוקת הDNA – המוכפל של התא לשני גרעינים חדשים.

בשביל שהתא יתחלק, נחוצים כמה תנאים מרכזיים כמו – נוטריינטים, אנרגיה וגורמי גדילה מסויימים.

 מדיה לתרבית תאים:

תרבית תאים היא תהליך שבו תאים גדלים בתנאים מבוקרים, המדמים את הסביבה הטבעית שממנה נלקחו אותם התאים, סביבה זאת מספקת את כל האמצעים אשר גורמים לתא לחשוב שהוא עדיין בסביבתו הטבעית.

לא כל התאים יכולים להתחלק ולהתרבות, מרבית תאי הגוף מאבדים את היכולת שלהם להתחלק ככל שהם מתבגרים .

תאי גזע:

תא גזע זה סוג מיוחד של תא, לו היכולת להתחלק לכמות גדולה מאוד של תאים ולאורך זמן משמעותי.

לתאי גזע יש תכונה נוספת ומיוחדת להפוך לסוגים שונים של תאים כגון תאי מוח , תאי עור וכו'…

פרק 2
ביולוגיה בסיסית

  Cellular agriculture:             

גידול מוצרי חקלאות שמבוססים על תאים חיים דוגמת בשר,דגים, פירות ים.

Acellular agriculture :

מתייחס לייצור מוצרים שאינם מבוססים על תאים, אלא מבוססים על מיקרובים ושמרים.

 מוצרים כמו , חלב, ביצים וחלבון.

בשר מתורבת cultivate meat:

מונח זה קיים כדי לתאר בשר מתאי מעבדה שגודל באמצעות חקלאות תאית.

לבשר מתורבת ישנם עוד תיאורים כגון .clean meat, Lab meat, fake meat

fetal bovine serum)FBS)  סרום פרות  עוברי :

 "קוקטייל" של חלבונים שהוא אידיאלי לגדילה ושכפול של תאים, "קוקטייל" זה הוא בעצם "מרק" של חומרים מזינים.

FBS  הוא הגביע הקדוש בכל תחום חקלאות התאית ומהווה את אחד המכשולים הכי גדולים של התעשייה.

 חברות שיצליחו לייצר סרום cost effective, יצליחו להוביל את המוצרים שלהם לייצור המוני.

חלק מהחברות הצהירו שהם מתכננות לייצר סרום משל עצמם, ואף ישנם חברות כגון MOSA MEAT שגם הצליחו להשיג זאת.

ישנה בעיה מרכזית בשימוש של קוקטייל זה והיא הבעיה המוסרית- תעשיה שמכוונת לחסוך סבל של בעלי חיים לא יכולה לבסס את הפתרון שלה על מוצרים הכרוכים בהמשך סבלם של בעלי החיים. 

2מה 

פרק 3
חלק א: מושגים ומונחים חשובים

 Scaffolding  פיגום :

כמו שבנייין חדש הנמצא בתהליך בנייה צריך פיגום בשביל תמיכה ולבסוף אנו יכולים לראות ולהבין את צורת הבניין החדש, המתהווה לנגד עינינו, זהו בדיוק המקרה בבשר מתורבת / חקלאות תאית.

Scaffolding  בעצם נותן למוצרי החקלאות התאית את המרקם והמבנה שלו כמו שלקציצית המברוגר יש מבנה שונה מסטייק.

נדרשים חידושים בתחום ה -Scaffolding בשביל אופטימיזציה של תהליך הייצור.

 

 

Bioreactors  ביוריאקטור

  מתקן המיועד לפעילות ביולוגית- שימושו בחלקאות תאית הוא לגידול התאים.

תחליפי בשר :

מתייחס למוצרים שהם מבוססי  רכיבים מהצומח, המחקים טעם של בשר.

אף על פי שתחליפי בשר קיימים כבר משנות ה -80, רק בשנתיים האחרונות, הם זכו לאהדה רבה ופופולריות של הציבור הרחב.

את רוב הקרדיט של אימוץ שוק זה על ידי הצרכנים ניתן לייחס לחברות כמו – Beyond Meat ו – Impossible Burger

 

Biofabrication :

תהליך של עיבוד מיקרובים לשם יצור מוצרים סינטטים:

ישנם חומרים מיקרוסקופים בטבע הגדלים ממיקרובים, חומרים כגון:

 חזזית (אורגניזם המורכב מהתחברות של אצות מיקרוסקופיות אל פטריה סיבית ) ביופילם (קבוצה של תאים שנדבקים אחד אל השני על משטחים ) ועוד …

התחום החדש שנקרא ,Materials Biofabrication  אשר נועד לשם הנדסת חומרים דמויי רקמות, לתחומים כמו רפואה רגנרטיבית ותחום האופנה ( יצור בדים, עור ומשי).

לדוגמא חברת Ecovative Design היא החלוצה בשימוש חומר שנקרא Mycelium אשר נלקח מהפטריה לשם יצור חומרים דמויי עור וספוג.

 

פרק 3
חלק ב: מושגים ומונחים חשובים

בירוקרטיה ורגולציות

אחת השאלות הנפוצות לגבי התחום, היא מי הגוף המפקח שנותן אישור בריאותי ובטיחותי למוצרים אלו?

החל משנת 2018 התחוללה "מלחמה" רגולטורית בין משרד החקלאות האמריקאי (USDA)  לבין מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA)  מי יהיה הגוף הרגולטורי הראשי שיפקח על תהליכים.

בחודש מאי 2018 שתי רשויות אלו, התחילו להתנצח בוועדות הקונגרס, 

עד שלבסוף באוגוסט לאותה שנה חברת – Memphis Meats וגוף שנקרא North American Meat Institute הציעו  פתרון רגולטורי שבו שני הגופים (FDA ,USDA) יוכלו לבצע רגולציות על בשר המעבדה.

הוחלט שה-FDA יהיה אחראי על בדיקות הביטחון הבריאותי של מגוון המוצרים

 וה-USDA  יהיה אחראי על הפיקוח של המפעלים.

זהו המקרה הראשון ששחקנים בתעשיית הבשר משלבים כוחות עם חברה בתחום הבשר מתורבת / חקלאות התאית כדי לתמוך בפתרון רגולטורי ונראה שזה עבד להם מעולה.

במרץ 2019 שני הגופים (USDA,FDA) פרסמו טיוטת דוגמא, איך תתבצע הרגולציה שעליה הם הסכימו באוקטובר אותה השנה.

לפי איך שזה נראה עד לנקודה זאת, לחברות של Acellular agriculture  (חלב, חלבון, ביצים) יהיה להם קל יותר מבחינה בירוקרטית ואולי אפילו ידלגו מעל רגולציות בטיחות המזון החדשות של ה-FDA מאחר ורכיביהם ותהליך היצור שלהם כבר מוכרים לFDA ומצליחים לענות על הקריטריונים אשר מוכרים בשם GRAS)- Generally Recognized As Safe) .

למרות זאת מצופה מחברות אלו שמתהדרות בשקיפות מוחלטת, לצורך אסטרטגי ושיווקי, לעבור את בדיקות הרשויות בכל זאת.

אימוץ המוצר על ידי ציבור הצרכנים :

לא משנה כמה תהליך הרגולציה יהיה פשוט ובטוח בריאותית, לא משנה כמה עלות ייצור המוצר תרד ואיכותו תעלה, בסופו של יום, הכל מסתכם בתפיסת הציבור לגבי תעשיה זו ומוצריה והיא תקבע (או תחרוץ) את גורלה.

רק הזמן יוכל להגיד לנו איך הציבור תופס את תעשייה זו.

הרבה מהחברות המובילות בתעשייה זו מנסות לקדם את מוצריהם במיקוד אסטרטגי של שקיפות מלאה ותהליך הייצור, יחד עם הסברים על התרומה והאימפקט הסביבתי והבריאותי שיש למוצריהם ולכלל תעשייה זו.

הבדלי תרבות ודת:

שאלה נוספת שחשוב מאוד יהיה להתייחס אליה היא להבין, איך פותרים את עניין הכשרות, אם זה לקהל היהודי וחלאל לקהל המוסלמי.

שאלה סוציו פוליטית:

במידה ותעשייה זו תגדל למימדים שיוכלו לאיים על תעשיית הבשר המסורתית, תיווצר בעיה רצינית בהעסקת עובדים בעתיד הקרוב-רחוק.

תעשיית הבשר בארה"ב מעסיקה כ-1.6 מיליון בני אדם ומהווה כ-22% מסך כל היצוא החקלאי בארה"ב.

כדי שתעשיית הבשר מתורבת / חקלאות התאית, תצליח לפרוח ולגדול נזקקת תמיכה פוליטית ולכמה שפחות חסמים בירוקרטים.

מה שבטוח שבעלי הממון והכוח של תעשיות אלו, לא יושבים בנינוחות לאור הגדילה בהשקעות של המוסדיים והקרנות השונות בתעשייה זו.

 שתי דוגמאות לכך אנחנו יכולים לראות כבר החל מפבואר 2018:

1התאחדות גידול הבקר האמריקאית (United States Cattlemen’s Association) ביקשה מה-USDA שיגדירו ויצמצמו את השימוש במונח בשר מתורבת, ככה שרק בשר שנלקח ממשחטה יחשב באמת בשר.

בחודש מאי 2018 מדינת מיזורי העבירה חוק האוסר לקרוא למוצרים של תחליפי בשר מתורבת / חקלאות תאית, בשר. 

החוק נכנס לתוקף באוגוסט אותה השנה. רק הזמן יוכל ללמד אותנו איך גם הציבור וגם הפוליטיקאים יתייחסו לתעשייה זו והאם בני אדם ישכילו לשם עתיד שרשרת המזון ובריאות הציבור, לא למנוע מתעשייה זו להתפתח.

מחסור בגיוס עובדים וכוח אדם אדם כשרוני.

גיוס כוח אדם בתעשייה זאת הוא קשה במיוחד, כיוון שאין כמעט אנשים עם נסיון תעסוקה בתחום זה.

דויד באומן (CSO) בחברת Mission Barns  מציע לכל עובד שנכנס לתעשייה זאת להיות מנטור לעוד שני אנשים וזאת כדי להתגבר על המחסור בכוח האדם שקיים ולעשות זאת במהירות לפני שהבעיה זו לא תאפשר לתעשייה להתפתח ולגדול.

 ד"ר קייט קרוגר לשעבר חוקרת ממכון NEW HARVEST –ממליצה לפתור את הבעיה דרך מימון מחקרים ולימודים דרך המערכת האקדמאית. 

הרצאה על קריירות בבשר מתורבת / חקלאות תאית מאת ד"ר קייט קרוגר בלינק הבא : https://bit.ly/3n0Xk3

פרק 4
מכשולים בהווה ובעתיד

חברות מובילות

סיכום ודברי סיום ​

תוך כמה שנים בלבד, תעשיית הבשר המתורבת / חקלאות התאית הפכה מראיון לפרקטיקה, כיום תעשיה זו נמצאת בחיתוליה ויש לה עוד לא מעט מכשולים להתגבר עליהם כדי לעבור מהמעבדות לצלחת של הצרכן.

בשנת 2014 הושקעו בסך הכל בתעשייה זאת 2.3 מיליון$ וכיום לפי נתונים של חודש יולי 2020 הושקעו בתעשייה זו  1.03מיליארד$! וזה רק צפוי לגדול .

נתח גדול מהכסף מושקע לשם בניית מפעלים של חברות שעברו משלב הRND הראשוני, דוגמת חברת Shiok Meats  (יצור פירות ים) אשר יקרב אותם כמה צעדים לMass Production ולבסוף לצרכן הסופי.

תעשייה זו חותמת את סוף שנת 2020 עם שני עדכונים משמעותיים:

1) סינגפור הפתיעה את העולם והצהירה שהיא מאשרת יצור, מכירה ותהליכים רגולטורים של מוצרי בשר מתורבת / חקלאות תאית בשטחה.
2)ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הופך למנהיג הראשון בעולם אשר טועם מוצר של בשר מתורבת של חברת Aleph Farms הישראלית ומצהיר שימנה נציג ממשלתי אשר יטפל בכל התהליכים הנחוצים בשביל שישראל תהיה מובילה בעולם בתחום זה.

נכון לנקודה זו מדינת ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם במחקר ופיתוח בתחום וכדי שלא נאבד את המומנטום רצוי שהיא לא תוריד את הרגל מהגז.